תהליך גירושין

כיצד מתחיל תהליך הגירושין בישראל?

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 (שאותו נכנה כאן: "החוק החדש"), אשר שינה באופן דרמטי את האופן שבו נוקטים בהליך גירושין במדינת ישראל;

עד לאותו מועד, מי שהיה מעוניין להתחיל בהליך גירושין, היה נדרש להגיש תביעות מתאימות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בשאלה לאיזה משתי הערכאות כדאי לפנות, אנו מזמינים אתכם לעיין במאמר נפרד בעניין זה הנמצא באתרנו);

מאז כניסתו לתוקף של החוק החדש בחודש יולי 2016 ואילך, בן זוג המבקש להתחיל בהליך גירושין מחויב קודם כל לנקוט כנגד בן הזוג השני בהליך הנקרא "בקשה ליישוב סכסוך", ואשר אותו יש להגיש במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או במזכירות בית הדין הרבני, לפי בחירת בן הזוג. נדגיש כאן שבשונה מהגשת תביעות (שאז הערכאה שאליה הוגשה התביעה היא זו שגם תדון בה), הגשת בקשה ליישוב סכסוך לערכאה אחת, אינה מחייבת את בן הזוג להגיש בהמשך את תביעותיו לאותה ערכאה, ועדיין תעמוד לו זכות הבחירה אם להגיש את תביעותיו לבית המשפט או לבית הדין הרבני.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך?

עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, יקבלו שני בני הזוג הזמנה לפגישה המכונה פגישת מהו"ת (ראשי תיבות של מידע, הערכה ותאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין שאליו הוגשה הבקשה. פגישת המהו"ת מתקיימת במעמד שני בני הזוג (שימו לב שאין מדובר בהליך משפטי!) בפני עובד יחידת הסיוע (בד"כ מדובר בעובדים סוציאליים בהכשרתם) אשר ינסו לבדוק את הסיכוי של אותם בני הזוג לפתור את הסכסוך ביניהם באמצעות הסכם גירושין שיחסוך להם את הצורך בניהול הליכים משפטיים מיותרים;

אם מסקנת עובד יחידת הסיוע תהא שקיים סיכוי לפתרון הסכסוך בין בני הזוג בדרך של הסכם, הוא עשוי להפנות את בני הזוג להמשיך את ניהול המו"מ ביניהם בפני מגשר מטעמם או בפני מגשר מרשימת המגשרים הקיימת ביחידת הסיוע. כמו כן רשאי עובד יחידת הסיוע – במקרים שימצאו על ידו כמתאימים לכך – לפגוש את בני הזוג למשך עד שלוש פגישות נוספות, אם הוא סבור שיהיה בכך כדי למצות את האפשרות שבני הזוג שבפניו יגיעו להסכם ביניהם.

האם כדאי להיוועץ עם עו"ד לענייני משפחה במסגרת הליך יישוב הסכסוך ולפני הגשתו?

חד משמעית כן. לא רק שהעובדה שכיום בישראל הליך הגירושין מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לא מייתרת את הצורך בהיוועצות בעו"ד, אלא בדיוק ההיפך. דווקא בגלל אופי הליך הבקשה ליישוב סכסוך, כדאי להיוועץ בעו"ד טרם תחילתו, על מנת שתוכלו ללמוד על זכויותיכם וחובותיכם במסגרת הליך הגירושין כולו.

הסיבה לכך היא שחשוב ביותר שתגיעו לפגישת המהו"ת כאשר אתם יודעים מהי עמדתכם בכל אחד ואחד מהעניינים שצפויים לעלות במסגרתה, כדוגמת עניין המשמורת וזמני השהייה, מזונות הקטינים, חלוקת הרכוש והחובות ועוד ועוד. במצב כזה תוכלו מצד אחד למקסם את הסיכוי להגיע עם בן הזוג להסכם, אם ישנה אפשרות כזו, ואם לא – לכל הפחות תוכלו לדעת היכן אתם עומדים אל מול דרישות בן הזוג ולהיערך בהתאם. לא פחות מכך, לאחר שיחת ייעוץ עם עו"ד המתמחה בענייני משפחה, תוכלו גם לדעת כיצד לשמור חלק מהקלפים שלכם במסגרת המו"מ קרוב לחזה, למקרה שהמו"מ ייכשל ותמצאו את עצמכם מתדיינים בפני הערכאה המשפטית.

מה קורה אם עובד יחידת הסיוע מגיע למסקנה שאין ביכולתו לסייע לבני הזוג להגיע להסכם?

במקרה כזה, יחתים עובד יחידת הסיוע את בני הזוג על טופס מתאים שבו תסומן האפשרות שבני הזוג לא הגיעו ביניהם להסכם ולכן הם מבקשים להמשיך להתדיינות משפטית. הטופס יועבר על ידי עובד יחידת הסיוע לבית המשפט אשר מצדו ייתן החלטה בדבר סגירת התיק.

הבקשה ליישוב סכסוך נכשלה, האם אני יכול להגיש את תביעותיי? ולאן עלי להגישן?

החוק החדש קובע שחייבים לחלוף 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בטרם יוכל בן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש את תביעותיו כנגד בן הזוג השני, ורק בחלוף אותם 60 ימים, הוא רשאי להגישן. תקופה זו של 60 ימים נקראת "תקופת עיכוב ההליכים". שימו לב – החל מהיום ה-61 ועד היום ה-75 (כלומר במשך 15 ימים מתום 60 הימים), רק בן הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש את תביעותיו לאיזו ערכאה שיבחר, כלומר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (ללא קשר לשאלה לאיזו ערכאה הוא הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך), ותקופת עיכוב ההליכים תחול רק ביחס לבן הזוג השני, שעדיין יהיה מנוע מלהגיש תביעות כלשהן כנגד בן הזוג הראשון. בחלוף אותם 15 ימים (כלומר בחלוף 75 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך על ידי בן הזוג הראשון), תתבטל תקופת עיכוב ההליכים גם ביחס לבן הזוג השני, וגם הוא יוכל לנקוט בכל הליך שימצא לנכון כנגד בן הזוג הראשון.

מכאן כבר ניתן להבין שבן הזוג שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, זוכה ביתרון מובנה של 15 ימים שבהם הוא מקבל זכות בלעדית להגיש את תביעותיו לאיזו ערכאה שיבחר – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולמעשה בכך יוכל לקבוע לשני בני הזוג באיזו ערכאה משפטית יתבררו תביעותיהם ההדדיות זה כנגד זה, שכן בן הזוג השני יהיה חייב להגיש את תביעותיו באותה ערכאה שאליה הגיש בן הזוג הראשון את תביעותיו.

האם ניתן להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, אם שני בני הזוג מעוניינים בכך, על מנת למצות את אפשרות ניהול המו"מ ביניהם? התשובה לשאלה זו היא חיובית. במקרה כזה על בני הזוג להודיע לערכאה שאליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך באמצעות טופס מיוחד החתום בידי שניהם כי הם מבקשים להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, ובדרך כלל אותה ערכאה תיעתר לה וכן עשוי להיעתר גם לבקשות הארכה נוספות מעבר לבקשה הראשונה.

ומה אם תקופת עיכוב ההליכים הוארכה בהסכמה, ואחד הצדדים מבקש לסיימה מוקדם מן הצפוי? במקרה כזה על אותו בן הזוג לתת הודעה מתאימה לבית המשפט או לבית הדין, לפי העניין, וזו תיתן החלטה בדבר תום תקופת עיכוב ההליכים, מה שיחל את מרוץ 15 הימים הנתונים לאותו בן זוג שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש ראשון את תביעותיו כנגד בן הזוג השני לאיזו ערכאה משפטית שיבחר.

האם ניתן לקצר את תקופת עיכוב ההליכים?

אכן, בתקנות נקבעו עניינים מסוימים המצדיקים את קיצור תקופת עיכוב ההליכים, אם קיים צורך דחוף בכך, כדוגמת הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית; בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות ילדים וסדרי קשר; או במקרה שבו המליצה יחידת הסיוע לקצר את תקופת עיכוב ההליכים ולאפשר הגשה מידית של תובענה בעניין מסוים אם ההמתנה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

האם ניתן לקבל סעדים מבית המשפט או מבית הדין הרבני בתקופת עיכוב ההליכים?

הרעיון בתקופת עיכוב ההליכים הוא "לקרר" את הסכסוך בין הצדדים ולהימנע ככל הניתן מקיום דיון כלשהו בתקופה זו. למרות זאת, החוק קובע שבתקופת עיכוב ההליכים ניתן להגיש לבית המשפט או לבית הדין הרבני בקשות לקבלת סעדים דחופים בלבד שהוגדרו בתקנות – אישור פעולה רפואית בקטין; בקשה להנפקת דרכון ויציאת קטין לחו"ל (בתנאי שהיציאה המתוכננת היא בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה); בקשה לסעד דחוף למזונות במקרה שאינו סובל דיחוי (למשל בשל מצוקה כספית קשה של בן הזוג) או בקשה להבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו; תביעה דחופה לגירושין כאשר הנתבע מתגורר מחוץ לישראל ושוהה באותה העת בישראל.

כמו כן ובתקופת עיכוב ההליכים, יכול מי מבני הזוג להגיש לערכאה השיפוטית הרלבנטית גם בקשה לסעד זמני לשמירה על הקיים, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ או צו עיקול, וזאת אם קיים חשש שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום לנזק לאותו הצד, כדוגמת חשש שבן זוגו יפעל להברחת רכוש או יברח מן הארץ.