מהם מזונות אישה?
מזונות האישה הם סכום כספי חודשי שעל הבעל לשלם לאשתו על מנת שתוכל להמשיך ולשמור על רמת החיים לה הורגלה בתקופת הנישואין. מקור החיוב למזונות האישה הינה הכתובה עליה חתם הבעל עת נישאו בני הזוג, ולפיכך ברגע שבני הזוג מתגרשים זה מזו בגט, פוקעת זכותה של האישה לקבלת מזונותיה. כך גם יצוין שאישה אשר נישאה לבעלה שלא בנישואין דתיים לא תהא זכאית למזונותיה שכן בעלה לא מסר לה כתובה;
חשוב לדעת כי אין כל קשר בין המושג "מזונות אישה" ובין המושג "מזונות ילדים". על אף שאלה גם אלה נקראים מזונות, הרי שהמקור להם הוא שונה לחלוטין, והכללים לפסיקת מזונות אלו שונים אף הם לחלוטין. עוד נציין כי בעוד שמבחינה הלכתית הבעל חייב במזונות האישה כל עוד הוא נשוי לה, כלומר עד לגירושיהם באמצעות סידור גט, הרי שהאב חייב במזונות ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 18 שנים לפחות) וזאת ללא כל קשר לשאלה אם הוא נשוי לאמם אם או לא.
כיצד נקבע גובה מזונות האישה?
גובה מזונות האישה תלוי במספר גורמים כגון הכנסות הבעל, הכנסות האישה והוצאותיה לפי רמת החיים שלה היא הייתה רגילה בתקופת החיים המשותפים עם הבעל, ואם נמצא שסך הוצאות האישה גבוה מהכנסותיה (או שאין לה הכנסות) הרי עקרונית היא תמצא זכאית למזונות (במקרה שאין לה הכנסות) או להשלמת מזונות (במקרה שהכנסותיה אינן מספיקות לכיסוי הוצאותיה). נציין כי אישה שהייתה רגילה לעבוד עד לפרידת הצדדים וכעת חדלה מלעבוד מסיבה שאינה מוצדקת (כגון שעזבה את עבודתה מרצונה) – עשויה הערכאה המשפטית לקבוע כי יש לראות בה כאילו היא עדיין עובדת ולייחס לה – לצורך הקביעה אם היא זכאית לקבל מזונות אישה ובאיזה סכום – את אותה השתכרות שהייתה לה קודם לכן.
האם יש גורמים העשויים להביא לשלילת זכאות האישה למזונות?
בהחלט כן. חשוב לזכור כי מכיוון שזכאותה של האישה למזונות נובעת מן הכתובה היונקת מן המשפט העברי, כך גם הסיבות לשלילת זכאותה. לפיכך, אישה אשר זנתה תחת בעלה (כלומר קיימה יחסים אינטימיים עם גבר אחר) מפסידה את מזונותיה; כך גם אישה אשר נקבע כי היא אישה מורדת, כלומר אישה המסרבת לקיים חיים אינטימיים עם בעלה; אישה העוזבת את בעלה ללא סיבה מוצדקת תפסיד אף היא את זכותה למזונות, הגם שבעניין זה כבר פסקו בתי המשפט כי די שיש לאישה סיבה "קלה כנוצה" לעזיבת הבית על מנת שלא יהיה בכך כדי לשלול את זכותה למזונות. כך למשל, אישה שסבלה מאלימות או מהתנהגות קשה אחרת מצד בעלה ועקב כך עזבה את הבית המשותף, לא תחשב כמי שזכאותה למזונות נשללה ממנה;
כיצד משפיעה השתכרות האישה על גובה מזונות האישה?
המדובר בהשפעה ממשית ביותר. נטיית בתי המשפט כיום היא שלא לפסוק מזונות לאישה אשר הינה עובדת ומשתכרת ולו סכומים נמוכים ואפילו מינימליים. במקרים אחרים, נפסקים סכומים נמוכים מאוד. בכך מאותתות הערכאות השונות כי פסיקת מזונות לאישה במסגרת סכסוך גירושין עשויה דווקא להנציח את הסכסוך שבין בני הזוג ולהאריכו וזהו מצב שאינו רצוי.
האם יש הבדל בין פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים בפסיקת מזונות אישה?
בהחלט כן. לכל אחת מן הערכאות תפישה אחרת של האופן בו ינוהל הליך הגירושין בין בני הזוג, והדבר בהחלט עשוי להשפיע, בין היתר, על פסיקת מזונות האישה, ואולם כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולא נכון יהיה להצביע באופן מובהק על ערכאה עדיפה יותר מבין השתיים.