במקרה של גירושין (בהנחה ששני בני הזוג הם יהודים), קיימים ארבעה נושאים הדורשים התייחסות והסדרה:
שלושה נושאים שאותם נכנה כאן הנושאים ה"אזרחיים", והם – מזונות אישה וילדים, משמורת הקטינים והסדרי הראייה, והרכוש המשותף.
עניין אחד "דתי" – הגירושין עצמם, כלומר סידור הגט.
במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות שונות ונפרדות הדנות בענייני המשפחה השונים – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. אז כיצד נקבע איזו ערכאה תדון בכל אחד מאותם נושאים?
כעיקרון, לבית המשפט לענייני משפחה תמיד יש סמכות לדון בשלושת הנושאים האזרחיים, כלומר בענייני מזונות האישה והילדים, המשמורת והסדרי הראייה והרכוש המשותף, אך אין לו כל סמכות לדון בעניין הדתי, כלומר בעניין סידור הגט שהוא עניין המצוי תמיד בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.
לבית הדין הרבני ישנה סמכות בלעדית לדון בעניין הדתי, כלומר בעניין הגירושין עצמם וסידור הגט. אלא מה? שלפי החוק הקיים, לבית הדין הרבני תהא סמכות לדון גם בשלושת הנושאים האזרחיים אם מי מבני הזוג הגיש תביעת גירושין לבית הדין לפני שבן הזוג האחר פנה לבית המשפט, וכרך אליה כדין ובתום לב את שלושת העניינים האזרחיים, כלומר ביקש בכתב התביעה לגירושין במפורש (ולפי הכללים שנקבעו בפסיקה) כי בכרוך לתביעת הגירושין בית הדין הרבני ידון גם בשלושת העניינים האזרחיים. במקרה כזה, בית הדין הרבני יהיה זה שירכוש סמכות לדון גם בשלושת הנושאים האזרחיים, ועניינם של בני הזוג לא יידון בבית המשפט לענייני משפחה.
מכאן ניתן להבין את משמעות המושג "מרוץ הסמכויות", הבא להמחיש את העובדה שבן הזוג שיפעל ראשון ויקדים את משנהו, יוכל לגרום לכך שעניינם של אותם בני זוג יידון בפני הערכאה שנוחה לו ושאותה הוא מעדיף, ובכל מקרה בן זוג זה שהקדים את משנהו יהיה זה שפעולותיו הראשוניות הן שתקבענה היכן יידונו עניינם של אותם בני זוג. עוד נציין בהקשר זה כי מזונות קטינים אינם נכללים במסגרת מירוץ הסמכויות וכי עניין זה נמצא אך ורק בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני בני הזוג ביקשו מבית הדין הרבני במפורש לדון גם בעניין מזונות הקטינים.
שימו לב – ביום 17/7/2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, שינה מרוץ הסמכויות את אופיו. חוק זה קובע כי בן זוג המעוניין לנקוט בהליכים משפטיים כנגד משנהו יהיה חייב תחילה להגיש לערכאה המשפטית (איזו שיבחר – בית המשפט או בית הדין הרבני) בקשה ליישוב סכסוך, ורק לאחר מיצוי הליך זה ובמועדים שנבעו בחוק, הוא יוכל להגיש את תביעותיו. מכאן כבר ניתן להבין כי בעוד שלפני התיקון לחוק משמעות מרוץ הסמכויות הייתה מי מבני הזוג יהיה זה שיגיש ראשון את תביעותיו, הרי שלאחר כניסת חוק זה לתוקף משמעות המושג מרוץ הסמכויות הוא מי מבני הזוג יגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, שכן אותו בן הזוג יהיה גם זה שיקבל – לפי החוק – את הזכות להגיש ראשון את תביעותיו. לעניין זה אנו ממליצים מאוד לקרוא בעיון את המאמר שבאתרנו בעניין "הליך הגירושין" שבו הסבר מפורט על הליך הבקשה ליישוב סכסוך.
אחר כל הדברים הללו, חשוב מאוד לזכור כי אין בהכרח ערכאה משפטית אחת שעדיפה תמיד של האחרת, ולכל אחת מן הערכאות יתרונותיה וחסרונותיה גם לגברים וגם לנשים. אומנם נכון כי קיימת בקרב הציבור תפיסה כללית הקובעת כי בית הדין הרבני טוב יותר לגברים ואילו בית המשפט לענייני משפחה טוב יותר לנשים. הדבר אינו נכון בהכרח ובוודאי שאין מדובר באמירה מקצועית מבוססת. כל מקרה ונסיבותיו שלו. כל מקרה, והאסטרטגיה המשפטית המתאימה שתותווה לו, ואשר לפיה נכון יהיה להגיש תביעה מתאימה לערכאה המשפטית שתיבחר. כך למשל ולשם הדוגמא נציין כי בעוד שבסמכותו של בית הדין הרבני ליתן לאישה צו הנקרא צו למדור ספציפי אשר מקנה לה זכות להמשיך ולהתגורר בדירת הצדדים שבה התרגלה לגור כחלק מזכותה לשמור על רמת החיים שאליה הורגלה וכחלק מהתחייבות הבעל בנישואין (במסגרת הכתובה) לספק לה את מדורה, הרי שלבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות ליתן צו כזה. עוד נציין כי אם בית הדין הרבני נותן צו למדור ספציפי בטרם ניתן צו לפירוק שיתוף על ידי בית המשפט, עשוי צו כזה לעכב את פירוק השיתוף בדירת הצדדים עד לביטולו.
אנו ממליצים מאוד כי בטרם תנקטו בהליך הגשת בקשה ליישוב סכסוך כנגד בן זוגכם, תיגשו לקבל ייעוץ מקיף מעו"ד משפחה מומחה, אשר לאחר שישמע מכם את מלוא פרטי הסכסוך בעניינכם יידע לייעץ לכם מתי נכון יהיה להגיש את הבקשה וכן האם וכדאי יהיה לכם להיערך טרם הגשתה בכל הנוגע להשגת מידע נדרש שעלול יהיה פשוט להיעלם לאחר שלבן הזוג יוודע כי נקטתם בהליך כזה כנגדו.