הסכם לחיים משותפים

מהו הסכם לחיים משותפים?

הסכם לחיים משותפים הוא הסכם הנערך בין בני זוג שאינם נשואים וגם אין בכוונתם להינשא זה לזו, אלא לחיות כבני זוג ידועים בציבור, המנהלים משק בית משותף ומקיימים יסוד של חיים אינטימיים ביניהם מתוך זוגיות רגשית מלאה, ובו מוסדרים המשטר הרכושי הנהוג בין בני הזוג, וכן עניינים נוספים כגון אופן ההתנהלות הכלכלית השוטפת, הסדרים מתאימים במקרה של פרידה, אופן ביצוע הפרידה וכיוצ"ב.

מה ההבדל בין הסכם לחיים משותפים לבין הסכם ממון?

הסכם לחיים משותפים בין בני זוג שאינם נשואים, דומה במהותו להסכם ממון בין בני זוג נשואים או העומדים להינשא, ואולם בעוד הסכם ממון בין בני זוג טעון אישור בית משפט או בית הדין הרבני כתנאי לתוקפו הרי שהסכם לחיים משותפים אין הכרח לאשר והוא בר תוקף מרגע חתימתו בידי הצדדים.

האם ניתן לאשר הסכם לחיים משותפים?

כיום בהחלט ניתן לאשר הסכם לחיים משותפים בפני בית המשפט לענייני משפחה, וזאת מכוח סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 לאשר הסכמים בין בני זוג ידועים בציבור, גם אם אין תביעה תלויה ועומדת ביניהם. כאן המקום לאבחן ולציין כי בניגוד להסכמי ממון שבהם האישור הוא תנאי למתן תוקף להסכם, הרי שבהסכם לחיים משותפים האישור אינו תנאי למתן תוקף להסכם אלא מהווה אישור לכך שבית המשפט בחן אם ההסכם נחתם על ידי הצדדים מרצונם החופשי והאם הם הבינו את משמעויותיו ותוצאותיו כלפיהם בטרם חתמו עליו. לכך עשויה להיות משמעות עתידית אם וככל שמי מבני הזוג יבקש לטעון בעתיד כי חתם על ההסכם לחיים משותפים שלא מרצונו החופשי ו/או כי בעת שחתם לא הבין את משמעויותיו ותוצאותיו כלפיו, שכן לנוכח אישור בית המשפט יקשה עליו עד מאוד להוכיח את טענותיו בהקשר זה.

למה בעצם כדאי לערוך הסכם לחיים משותפים?

בהסכם לחיים משותפים תוכלו בעצם לקבוע עם בן הזוג את אופי המשטר הרכושי שינהג ביניכם במהלך החיים המשותפים – האם ברצונכם שכל רכוש שייצבר על ידי מי מבני הזוג ייחשב במשותף, בדיוק כמו בני זוג נשואים או שמא אתם מבקשים לקיים ביניכם משטר של שיתוף חלקי בלבד או אולי משטר של הפרדה רכושית מוחלטת?

כמו כן, בהסכם זה תוכלו לקבוע כי רכוש שהיה בבעלותכם טרם החיים המשותפים (נדל"ן, זכויות סוציאליות, כספים בבנק, רכב וכיוצ"ב) יוותר בבעלותכם בלבד וכי לבן הזוג לא יהיו בהם זכויות כלשהם.

כאן המקום לציין כי אנשים רבים סבורים כי רכוש שהיה להם עוד בטרם הכירו בת בני זוגם מוגן מפני טענת שיתוף של בן הזוג באותו רכוש, אלא שלפעמים ולעת פרידה הם מגלים כי המציאות טופחת על פניהם בעוצמה רבה, וכי לא רק שבן הזוג טוען כעת לזכויות ברכושם הבלעדי אלא שבתי המשפט אף פוסקים במקרים רבים כי הם אכן זכאים לכך. הסיבה לכך היא שהפסיקה הקיימת קובעת שלעיתים בן הזוג שאינו בעל הרכוש יכול לטעון לקיומה של כוונת שיתוף ספציפית בנכס או בנכסים מסוימים שהיו לכם עוד בטרם הכרתם אותם, כלומר שבמהלך החיים המשותפים התנהלתם באופן שניתן ללמוד ממנו על כוונת שיתוף כזו, וכי אם הוכחה כוונת שיתוף כזו הרי שבן הזוג יהיה זכאי לקבל זכויות באותם נכסים;

הדוגמא הבולטת והשכיחה ביותר במקרים כאלה היא דירת מגורים שהייתה בבעלות בן זוג אחד עוד בטרם הכיר את בן זוגו ולעת הקשר שני בני הזוג עברו להתגורר יחד באותה דירה שהביא עמו בן הזוג הראשון (בין שרכש אותה טרם תחילת הקשר; בין שקיבל אותה בירושה, במתנה או שהיא נותרה בבעלותו לאחר גירושין מבן זוג קודם). במקרים אלה, קבעו בתי המשפט כי בהיות דירת המגורים "גולת הכותרת" של נכסי בני זוג החיים יחד, יש להקל במידת ההוכחה הנדרשת מבן הזוג הטוען לזכויות בדירה מבן הזוג הרשום כבעלי הדירה, על מנת להוכיח קיומה של כוונת שיתוף ספציפית;

קיומו של הסכם לחיים משותפים בין בני זוג יכול בהחלט לסתום את הגולל על אפשרותו של בן זוגכם הידוע בציבור להעלות טענה כזו ביחס לרכוש השייך לכם בלבד, ולהגן עליכם ביום סגריר מפני פגיעה כואבת מאוד ברכוש שהיה לכם עוד טרם תחילת הקשר ואשר מעולם לא התכוונתם לחלוק עם בן זוגכם הנוכחי.