פטירתו של אדם: חוק הירושה קובע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. ומי הם יורשיו של נפטר? אם המנוח הותיר אחריו צוואה תקפה, יחולו הוראות צוואתו ביחס לחלוקת עיזבונו. מנוח שלא הותיר אחריו צוואה כלשהי – יחולק עיזבונו על-פי הוראות חוק הירושה, אשר קובע כי את המנוח יירשו בן זוגו (ככל שקיים) וילדיו. ככלל, בין הזוג נוטל מחצית מן העיזבון ואילו ילדי המנוח נוטלים את המחצית השנייה בחלקים שווים ביניהם.
מהו צו ירושה? צו ירושה הוא צו הקובע מיהם יורשיו על-פי דין של מנוח שנפטר ואשר לא הותיר אחריו צוואה. אף כאן מדובר במסמך רשמי של מדינת ישראל, בו מצוין כי פלוני נפטר ביום מסוים תוך ציון שמות יורשיו על-פי דין וכן חלקם בעיזבון. צו הירושה, מאפשר ליורשי המנוח שצוינו בו לפנות עמו לכל גורם המחזיק בנכסים מעיזבון המנוח (כגון בנקים) או לכל פנקס שבו רשומות זכויות של המנוח (כגון ה"טאבו" או רשות מקרקעי ישראל) על מנת להעביר את זכויות המנוח על שם אותם יורשים.
מהו צו קיום צוואה? עם פטירת אדם אשר הותיר אחריו צוואה, יש צורך להוציא בעבור צוואתו מסמך רשמי של מדינת ישראל המכיר בצוואה זו והקובע כי אותה צוואה היא צוואתו בת התוקף של המנוח. מסמך זה מכונה "צו קיום צוואה", והוא מאפשר ליורשי המנוח הנזכרים בצוואתו לפנות עם הצוואה לכל גורם המחזיק בנכסים מעיזבון המנוח (כגון בנקים) או לכל פנקס שבו רשומות זכויות של המנוח (כגון ה"טאבו" או רשות מקרקעי ישראל) על מנת להעביר את זכויות המנוח על שם יורשיו כנקוב בהוראות צוואתו.
כיצד מוציאים צו ירושה או צו קיום צוואה? הגורם האחראי על מתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה הינם הרשמים לענייני ירושה, הנמצאים במחוזות השונים בישראל, ואשר אליהם ניתן לפנות בהתאם למקום מושבו של הנפטר בעת פטירתו. תחילתו של תהליך הוא בהגשת בקשה למתן צו ירושה או בקשה למתן צו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה הרלבנטי. עם הגשת הבקשה – הכרוכה בתשלום אגרה – פועל הרשם לענייני ירושה בשני מישורים עיקריים. האחד, הוא מפרסם מודעה בעיתון המודיעה על דבר הגשת הבקשה והמזמינה כל אדם להתנגד למתן הצו בתוך 14 ימים. השני, הוא מפנה את הבקשה לאפוטרופוס הכללי שהינו גוף רשמי נוסף של מדינת ישראל, אשר בוחן את הבקשה ובודק אם למדינה יש עניין להתנגד לבקשה כפי שהיא. כך למשל, האפוטרופוס הכללי צפוי יהיה להתערב בבקשה לצו ירושה אם לפי רישומיו עולה כי למנוח היה צאצא נוסף שלא נזכר בבקשה. כמו כן יהיה צפוי האפוטרופוס הכללי להתערב אם יתברר כי בין יורשיו של מנוח לפי צוואתו כלול קטין או אדם שהוא חסוי, על מנת לוודא שהאינטרסים שלהם יהיו מובטחים;
אם לא הוגשה התנגדות לבקשה על ידי אדם כלשהו בחלוף המועד שנקבע ואם האפוטרופוס הכללי הודיע כי אין בכוונתו להתערב בבקשה שהוגשה, כי אז צפוי יהיה הרשם לענייני ירושה ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה (לפי העניין);
התהליך כולו עשוי לקחת חודשיים ולעיתים אף יותר מכך, בהתאם לעומס במקום מושבו של הרשם לענייני ירושה.
מי רשאי להגיש בקשה למתן צו ירושה או לצו קיום צוואה? כל אחד מן היורשים על-פי דין או מן הזוכים הנקובים בצוואת המנוח רשאי להגיש את הבקשה, ללא צורך בנטילת רשות מיתר היורשים או הזוכים, ואולם על-פי התקנות וכחלק בלתי נפרד מדרישות הרשם לענייני ירושה, יהיה על המבקש להראות כי הוא יידע את היורשים האחרים או את הזוכים הנוספים לפי הצוואה, אם יישנם, בדבר הגשת הבקשה על ידו.
האם ניתן להתנגד למתן צו לקיום צוואה? בהחלט כן. ראשית, כאשר מתברר כי המנוח הותיר אחריו צוואה תקפה נוספת, מאוחרת לצוואה אותה מבקשים לקיים. שנית, חוק הירושה קובע כמה סיבות שבעטיין ניתן לפסול צוואה של מנוח כגון אם מתברר כי הצוואה אינה ערוכה על-פי דרישות הדין, אם מתברר כי המנוח לא היה כשיר מבחינה רפואית או מנטלית לערוך את הצוואה, אם מתברר כי הצוואה לא נערכה מרצונו החופשי של המצווה אלא לנוכח השפעה בלתי הוגנת שהופעלה עליו או אם מתברר כי מי מהזוכים בצוואה היה מעורב בעריכתה. במקרים מעין אלה, ניתן להגיש לרשם לענייני ירושה התנגדות למתן הצו לקיום הצוואה.
מי מכריע בהתנגדות למתן צו לקיום צוואה? כאשר מוגשת לרשם לענייני ירושה התנגדות למתן צו לקיום צוואה, הרשם מעביר את הסכסוך כולו לבית המשפט לענייני משפחה ומנוהל כתביעה לכל דבר ועניין, כאשר באופן אוטומטי מבקש הצו לקיום צוואה הופך להיות התובע ואילו מגיש ההתנגדות הופך להיות הנתבע. יש לדעת כי אם הסיבה להתנגדות אינה נעוצה בצורת הצוואה ולכאורה ועל פני הדברים מדובר בצוואה בתוקף נטל הראייה לכך שמתקיימת סיבה שבעטיה יש להורות על פסילת הצוואה רובץ לפתחו של המתנגד לקיום הצוואה ולא על מבקש הצו לקיום הצוואה.
