מזונות ילדים

מזונות ילדים הינם סכום תמיכה חודשי אותו משלם האב למזונות ילדיו. אין כל חשיבות לעניין זה לשאלה אם האב נשוי לאם ילדיו או אם היה נשוי לה בעבר, ודי בכך שהאב הוא אבי ילדיו (ללא כל קשר לנסיבות הולדתו), בכדי שתקום חובתו של האב לזון את ילדיו.

ביום 19/7/2017 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון במסגרת תיק בע"מ 919/2015 (שאותו נכנה להלן: "פסק דין 919"), אשר הביא למהפכה דרמטית בכל הנוגע לתשלום מזונות קטינים (החל מגיל 6) בישראל. במאמר זה נפרט את עיקרי השינוי שחל בנוגע לחיוב בתשלום מזונות הקטינים ובאופן חישובם.

מה היה הדין הישן בנוגע למזונות קטינים?

עד למתן פסק דין 919 חובת תשלום המזונות חלה ברובה המכריע על האב בלבד, אשר היה חייב לשאת לבדו במה שכונה "המזונות ההכרחיים" של הקטין, ללא קשר לחלוקת זמני השהות של אותו קטין אצל ההורים. לכך היה על האב להוסיף תשלום נוסף בעבור המדור (כלומר בגין חלקו היחסי של הקטין בעבור דמי השכירות ולעיתים גם המשכנתא ששילמה האם בעבור דירת המגורים שלה). במילים אחרות, האב היה צריך לשאת בתשלום המזונות ההכרחיים והמדור של הקטין גם אם הקטין שהה אצלו חלק ניכר מהשבוע ולעיתים אפילו מחצית מהזמן ממש.

כאן המקום לציין כי בפסיקות האחרונות של בתי המשפט לענייני משפחה עד בסמוך למתן פסק הדין 919, נקבע כי גובה המזונות ההכרחיים שהאם אינה צריכה להביא ראיות בגינם ושעל האב לשלמם, עלול להגיע עד כדי כ-1,600 ₪ לחודש לקטין לא כולל רכיב המדור, אשר בעבור קטין אחד הועמד שיעורו על 33% מדמי השכירות של האם, בעבור שני קטינים על 40% ממנו ובעבור שלושה קטינים על 50% ממנו. כמו כן ובנוסף, האב יחויב לשאת בחלק מהוצאות החינוך והבריאות של הקטינים, בד"כ בשיעור של 50% ובמקרים שבהם פער ההכנסות בין האם לבינו גבוה במיוחד, הוא עלול להיות מחויב בשיעור תשלום חלק מהוצאות אלו בשיעור גבוה יותר מ-50%.

בטרם נפרט להלן את אופן חישוב המזונות החדש בהתאם לפסק הדין 919, נשוב ונסביר כי פסק דין חשוב זה לא שינה את חובת תשלום המזונות החלה על האב בעבור קטינים עד גיל 6, וזו נותרה ללא כל שינוי. לפיכך בהחלט ייתכן שאב החייב במזונות, יחויב לשלם סכום גבוה יותר בגין מזונות הקטין עד הגיעו לגיל 6 ולאחר מכן ירד סכום המזונות באופן ניכר, בהתאם לעקרונות החישוב החדשים שנציג להלן.

מהם העקרונות החדשים לחישוב מזונות קטינים מעל לגיל 6, בהתאם לפסק הדין 919?

מן הראוי להבהיר תחילה מהם שני השינויים העיקריים העולים מפסק דין 919:

השינוי העיקרי הראשון הנובע מפסק הדין 919 הוא כי לא תעשה יותר הבחנה מגדרית בין האב לאם בכל הנוגע לתשלום מזונות קטינים מעל לגיל 6 שנים, וכי מעתה והלאה שני ההורים יהיו חייבים במזונות הקטינים בהתאם ליחס הכנסותיהם. במילים אחרות – לא תעשה יותר הבחנה בין האב לאם בעניין זה;

השינוי העיקרי השני הנובע מפסק דין זה הוא כי בחישוב סכום המזונות שעל כל הורה לשלם למזונות הקטינים, יש לקחת בחשבון את אותן הוצאות שהוא מספק לקטינים באופן ישיר כאשר הם שוהים אצלו ולהפחיתם. כך למשל אם הקטינים שוהים אצל האב מחצית מהזמן, סכום המזונות שבו הוא יישא יהיה נמוך מאשר מצב שבו הקטינים היו שוהים אצלו רק 35% מהזמן.

העולה משני עקרונות חשובים אלה הוא כי כאשר באים לחשב את סכום מזונות הקטינים שבו יחוב כל אחד מן ההורים, יש למעשה לעבור 4 שלבים.

על מנת להקל על ההבנה, ניקח דוגמה בסיסית של שני הורים שכירים. האב משתכר 15,000 ₪ נטו לחודש והאם 12,000 ₪ נטו לחודש. להורים שני קטינים מעל לגיל 6 שנים:

א.השלב הראשון הוא חישוב יחס הכנסות ההורים – בדוגמה שלפנינו לשני ההורים הכנסה מצרפית (כלומר יחד) של 27,000 ₪. האב מרוויח 15/27 מתוך ההכנסה המצרפית שהם (במעוגל) 56% ואילו האם מרוויחה 12/27 מתוך ההכנסה המצרפית שהם (במעוגל) 44%.

מכאן, שעל האב לשאת ב-56% מהוצאות הקטינים ואילו על האם לשאת ב-44% מהוצאותיהם.

חשוב מאוד להבהיר שעל-פי פסק הדין 919, אין מתחשבים רק בהכנסת כל אחד מן ההורים אלה גם ברכושם. כך למשל, אם לאם הכנסה נמוכה מזו של האב אך היא מתגוררת בדירה שבבעלותה ואילו האב מתגורר בשכירות, יהיה מקום להביא עובדה זו בחשבון. כך גם אם לאב יש מלבד הכנסתו גם מקורות כספיים אחרים, למשל סכום כסף בחיסכון שאותו הוא קיבל בירושה.

ב. השלב השני הוא חישוב מלוא הוצאותיהם השוטפות של הקטינים (ולא רק את ההוצאות ההכרחיות) בעת שהייתם אצל ההורים לאורך חודש מלא (לא כולל הוצאות חינוך ובריאות) – כאן יש לבחון מהי ההוצאה החודשית בגין כל קטין בעבור חודש מלא, לרבות בעבור כלכלה, הוצאות אחזקת הבית (חלק יחסי בתשלום ארנונה, חשמל, מים, גז, אינטרנט, טלוויזיה, ועד בית וכיוצ"ב) וכן בעבור מדור (שכירות ההורה – ילד אחד 33%, שני ילדים 40%, שלושה ילדים 50%). נניח בדוגמה שלפנינו כי הוצאות אלו בעבור כל קטין עומדות על 4,000 ₪ לחודש, ובסה"כ 8,000 ₪ לחודש;
היות ולפי מה שיצא בשלב הראשון, על האב לשאת ב-56% מהוצאות הקטינים, הרי שעליו לשאת ב-56% מסך של 8,000 ₪, שהם 4,480 ₪, ואילו האם תישא בהוצאות הקטינים בסך של 3,520 ₪.

ג. השלב השלישי – חישוב זמני שהייה של הקטינים אצל כל אחד מן ההורים במהלך החודש. נניח שבמקרה שלנו שבמשך כל שבועיים ימים הקטינים נמצאים במשך 6 אצל האב ו-8 ימים אצל האם. תרגום לאחוזים של המצב הזה (6/14 אל מול 8/14) ידגים שמדובר בזמני שהייה של 43% אצל האב ו-57% אצל האם.

ד. השלב הרביעי – ביצוע הפחתת המזונות שהאב מספק לקטינים באופן ישיר כשהם שוהים אצלו מסך הוצאות הקטינים שבו עליו לשאת. בדוגמא הבסיסית שפרטנו, הקטינים שוהים אצל האב במשך 43% מהזמן, ולכן האב מספק 43% מסך הוצאות הקטינים באופן ישיר כאשר הם שוהים אצלו, כלומר 43% מתוך 8,000 ₪ שהם 3,440 ₪. מכאן שהסכום שבו על האב לשאת למזונות הקטינים הוא הסך של 4,480 (חלקו המלא בהוצאות הקטינים) פחות הסך של 3,440 ₪ (אותו חלק בהוצאות שהאב מספק לקטינים באופן ישיר כשהם שוהים אצלו), כך שסכום המזונות שבו יהיה על האב לשאת, באמצעות תשלום לאם, יעמוד על סך של 1,040 ₪.

כמו כן ובנוסף, יהיה על האב לשאת ב-56% מסך כל הוצאות החינוך והבריאות של הקטינים, ואילו האם תישא ב-44% מאותן הוצאות.

בהקשר זה נציין כי המונח הוצאות החינוך מפורש באופן רחב, ואינו כולל רק את ההוצאות בגין מסגרתו החינוך אלא גם את ההוצאות בגין חוגים, שיעורי עזר פרטיים, אבחונים שונים וכיוצ"ב.

חשוב לזכור – הדוגמא שהבאנו לעיל היא פשטנית, ונועדה לתת מושג כללי בלבד בנוגע לאופן שבו יחושבו סכומי מזונות הקטינים בהתאם לעקרונות שנגזרו מספק הדין 919. ועדיין – לערכאה המשפטית שמור מרחב ניכר של שיקול דעת, אשר הפעלתו עשויה להביא לסטייה מעקרונות אלו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.