מירוץ הסמכויות

במקרה של גירושין (בהנחה ששני בני הזוג הם יהודים), קיימים ארבעה נושאים הדורשים התייחסות והסדרה:

שלושה נושאים שאותם נכנה כאן הנושאים ה"אזרחיים", והם – מזונות אישה וילדים, משמורת הקטינים והסדרי הראייה, והרכוש המשותף.

עניין אחד "דתי" - הגירושין עצמם, כלומר סידור הגט.

במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות שונות ונפרדות הדנות בענייני המשפחה השונים – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. אז כיצד נקבע איזו ערכאה תדון בכל מקרה?

כעיקרון, לבית המשפט לענייני משפחה תמיד יש סמכות לדון בשלושת הנושאים האזרחיים, כלומר בענייני מזונות האישה והילדים, המשמורת והסדרי הראייה והרכוש המשותף, אך אין לו כל סמכות לדון בעניין הדתי, כלומר בעניין סידור הגט שהוא עניין המצוי בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.

לבית הדין הרבני ישנה סמכות בלעדית לדון בעניין הדתי, כלומר בעניין הגירושין עצמם וסידור הגט. אלא מה? שלפי החוק הקיים, לבית הדין הרבני תהא סמכות לדון גם בשלושת הנושאים האזרחיים אם מי מבני הזוג הגיש תביעת גירושין לבית הדין לפני שבן הזוג האחר פנה לבית המשפט, וכרך אליה כדין ובתום לב את שלושת העניינים האזרחיים, כלומר ביקש בכתב התביעה לגירושין במפורש (ולפי הכללים שנקבעו בפסיקה) כי בכרוך לתביעת הגירושין בית הדין הרבני ידון גם בשלושת העניינים האזרחיים. במקרה כזה, בית הדין הרבני יהיה זה שירכוש סמכות לדון גם בשלושת הנושאים האזרחיים, ועניינם של בני הזוג לא יידון בבית המשפט לענייני משפחה.

מכאן ניתן להבין את משמעות המושג "מירוץ הסמכויות", הבא להמחיש את העובדה שבן הזוג שיפעל ראשון ויקדים את משנהו, יוכל לגרום לכך שעניינם של אותם בני זוג יידון בפני הערכאה שנוחה לו ושאותה הוא מעדיף, ובכל מקרה בן זוג זה שהקדים את משנהו יהיה זה שפעולותיו הראשוניות הן שתקבענה היכן יידונו עניינם של אותם בני זוג. עוד נציין בהקשר זה כי מזונות קטינים אינם נכללים במסגרת מירוץ הסמכויות וכי עניין זה נמצא אך ורק בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני בני הזוג ביקשו מבית הדין הרבני במפורש לדון גם בעניין מזונות הקטינים.

חשוב מאוד לזכור כי אין בהכרח ערכאה משפטית אחת שעדיפה תמיד של האחרת, ולכל אחת מן הערכאות יתרונותיה וחסרונותיה גם לגברים וגם לנשים. אומנם נכון כי קיימת בקרב הציבור תפיסה כללית הקובעת כי בית הדין הרבני טוב יותר לגברים ואילו בית המשפט לענייני משפחה טוב יותר לנשים. הדבר אינו נכון בהכרח ובוודאי שאין מדובר באמירה מקצועית מבוססת. כל מקרה ונסיבותיו שלו. כל מקרה, והאסטרטגיה המשפטית המתאימה שתותווה לו, ואשר לפיה נכון יהיה להגיש תביעה מתאימה לערכאה המשפטית שתיבחר. כך למשל ולשם הדוגמא נציין כי בעוד שבסמכותו של בית הדין הרבני ליתן לאישה צו הנקרא צו למדור ספציפי אשר מקנה לה זכות להמשיך ולהתגורר בדירת הצדדים שבה התרגלה לגור כחלק מזכותה לשמור על רמת החיים שאליה הורגלה וכחלק מהתחייבות הבעל בנישואין (במסגרת הכתובה) לספק לה את מדורה, הרי שלבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות ליתן צו כזה. עוד נציין כי אם בית הדין הרבני נותן צו למדור ספציפי בטרם ניתן צו לפירוק שיתוף על ידי בית המשפט, עשוי צו כזה לעכב את פירוק השיתוף בדירת הצדדים עד לביטולו.

למידע נוסף אודות המשרד ולקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות הנך מוזמן ליצור עמנו קשר דרך הטופס המופיע בעמוד משמאל
משרד: 03-5172929
   |   נייד: 052-8820763   |   פקס: 03-5173090
דואל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

כל המידע הנמסר באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות משום חוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי כלשהם. מובהר ומודגש בזאת כי המידע הנמסר באתר זה אינו מתיימר ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי אותו חובה על כל אדם לקבל באופן אישי בטרם נקיטה בפעולה כלשהי המסתמכת על האמור באתר זה.